שלושים הימים הראשונים שלאחר הפטירה הן ימי האבל בהם מתאבלים כל הקרובים מדרגה הראשונה לנפטר.
לאחר הפטירה עולה הנשמה אל בית דין של מעלה, שם היא נשפטת על המעשים שעשתה במהלך חייה. בשלושים יום הראשונים, הנשמה עדיין 'קשורה' אל הגוף ממנו נפרדה לפני זמן קצר והיא נעה בין עולם האמת לבין הקבר בו נמצא הגוף.
זמן זה הוא זמן מייסר עבור הנשמה והיא חווה כאב על עזיבתה. לכן בזמן זה חשוב במיוחד להתפלל ולומר קדיש לעילוי נשמתה. בכך אנחנו הופכים את הנשמה לרוחנית יותר וקדושה יותר ובכך מקלים עליה את צער עזיבת הגוף הגשמי.