על פי המסורת היהודית – כל שנה ביום הפטירה של האדם, המחושב לפי התאריך העברי, עולה הנשמה למשפט חוזר בו נפסק אם תעלה למקום גבוה יותר בגן עדן או חלילה תרד בדרגה. מכיוון שלאחר הפטירה הנשמה כבר אינה יכולה להוסיף זכויות בכוחות עצמה, הדין נעשה מתוך בחינת ה'פירות' וההשפעות אותם השאירה הנשמה בעולם – אם זה ילדים צדיקים, מעשים טובים הממשיכים להתקיים וכו'. לכן נהגו ביום השנה לעלות אל משכנו של הגוף, הקבר, ושם לומר את הקדיש ובכך להוסיף זכויות לקראת משפטה של הנשמה. נהגו גם להוסיף בלימוד משניות, שמועילות מאוד לנשמת הנפטר.